ג'ובאני פסקולי

הנה דוגמא לאישיות שאלמלא אהבתי לבולים והתעניינות בהנפקות חדשות בעולם ספק אם אי פעם הייתי שומע עליה. אין ספק שהרחבת הידע הכללי היא אחד היתרונות הגדולים של איסוף בולים אל מול אוספים אחרים. בהנפקה האחרונה באיטליה (אפריל 2012) הופיע בול של ג'ובאני פסקולי שהיה משורר איטלקי ומרצה אקדמי שמוכר בעיקר (ואולי אך ורק) באיטליה. הוא מת לפני 100 שנים בגיל 56 ולזכרו הנפיק הדואר האיטלקי את הבול הבא:

איטליה, 06/04/2012

אם כן, מי הוא אותו משורר איטלקי? ג'ובאני נולד ב-1855 והיו לו 9 אחים. היתה לו ילדות קשה מאוד המוקפת במוות של היקרים ביותר. זה החל ברצח לא מפוענח של אביו שהיה בדרכו בחזרה מהשוק של העיר. הסוסה שאליה היתה רתומה הכירכרה עם הגופה המשיכה לבדה את דרכה עד לבית משפחת פסקולי.  אמא שלו מתה וכך גם אחותו ושני אחים נוספים. הטרגדיות הביאו איתם את קיצה של תקופה של עושר במשפחתו.

ב-1871 הוא עבר לרימיני עם ששת אחיו. הוא התיידד עם אנדראה קוסטה (סוציאליסט) והחל להשתתף בהפגנות סוציאליסטיות. הפעילות האקטיבית שלו הביאה למעצרו בבולוניה ולהמשך חייו בעיר זו. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת בולוניה עם מורה ומנחה מפורסם בשם ג'וזואה קרדוצ'י. הוא סיים את לימודיו ב-1882 ועבר ללמד בבית ספר תיכון. הוא עבר לגור בסמוך לשתי אחיותיו בניסיון להחזיר עטרה ליושנה ולשקם את המשפחה שהתפזרה לכל עבר. הוא עצמו לא נישא מעולם.

ג'וזואה קרדוצ'י, איטליה, 16/02/2007

את יצירותיו הראשונות הוא שלח למגזין Vita nuova ושיריו זכו לאהדה גדולה. הוא המשיך ליצור ולפרסם בשנים הבאות וזכה בפרס ספרותי יוקרתי איטלקי. עם כספי הזכיה הוא רכש בית בטוסקנה ועבר לגור שם עם אחותו. בין השנים 1897-1903 הוא החליף את קרדוצ'י כפרופסור לספרות איטלקית באותה אוניברסיטה שבה החל לימודיו. הוא מת ב-1913 מסרטן הכבד.

יצירותיו לא תורגמו לעברית לכן לסיום אצרף תרגום שלי לבית הראשון מתוך השיר "החלום האחרון":

מתוך תופת ללא ניע,

צמרמורת וצלצול פלדה על פלדה,

כמו קרונות נעים לעבר הנצח,

שתיקה פתאומית: הבראתי.

בולים נוספים שהונפקו לזכרו של ג'ובאני ויצירותיו:

איטליה, 06/04/1962

איטליה, 31/12/1955

גרהארד ארמור הנסן

שתי פרשות השבוע - תזריע ומצורע - דנות במחלה שבימינו דומה כי היא נחלת העבר הרחוק. מן ההתעסקות המפורטת במחלת הצרעת בפרשות אנו למדים כי מחלה זו היתה נפוצה ומסוכנת בימי המקרא. עוד ניתן ללמוד שלפי התורה, הדרכים להתמודד עם המחלה היו לבודד כל דבר שחשוד בהדבקות בה (יהיה זה אדם, בגד או אפילו בית) למשך תקופה של שבוע ובחינה במהלך הבידוד האם המחלה התפתחה או שמה היה זה חשד שווא. כל עוד המחלה קיננה באדם דינו היה להיות מנודה ולגור מחוץ למחנה עד שהוא מחלים. גישה זו אינה ייחודית למקרא והיא מופיעה גם בתרבויות אחרות כשברובן המצורע הורחק מהחברה והושם בבידוד פיסית וחברתית (במקומות מסויימים אפילו באי מיוחד למצורעים). החשש מהדבקות ואולי חוסר היכולת להתמודד עם השונה הביאו את הבידוד על חולי הצרעת וכאילו אין די במחלתם הסילוק מהחברה החמיר עוד יותר את מצבם. אומנם התורה לא גילתה לנו מה הגורם לאותה מחלה מביישת אך דרכי הטיפול המוצעות שם עולות בקנה אחד עם ממצאים מודרניים.

נורווגיה, 1973

את הממצא, או ליתר דיוק התגלית, החשובה ביותר יש לזקוף לזכותו של גרהארד ארמור הנסן. הנסן גילה בשנת 1837 שהמחלה היא זיהומית והצליח לבודד ולזהות את החיידק אשר נמצא בריכוזים גבוהים אצל החולים במחלה. בשל התרומה הגדולה של הנסן לחקר המחלה ניתן למחלה שם נוסף - מחלת הנסן.

הנסן נולד בברגן, נורווגיה, ולמד רפואה באוניברסיטת פרדריק. בשנת 1866, קיבל תואר דוקטור לרפואה והתמחה בבית החולים הלאומי בכריסטיאניה (שמה הקודם של אוסלו) וכרופא בלופוטן (Lofoten). בשנת 1868 שב הנסן לברגן לחקור את מחלת הצרעת יחד עם המומחה בעל השם, דניאל קורנליוס דניאלסן. צרעת נחשבה אז בעיקר למחלה תורשתית או מיאזמית (שעוברת באוויר) אך הנסן הסיק על בסיס מחקר אפידמיולוגי שצרעת היא מחלה עם גורם ספציפי. בשנים 1870-1871 עבר הנסן לבון ווינה על מנת לרכוש את ההכשרה הנחוצה לו כדי להוכיח את ההשערה שלו. בשנת 1873 הכריז הנסן כי הוא גילה את ה-Mycobacterium leprae ברקמותיהם של כל חולי הצרעת שבדק אך מכיוון שלא זיהה תגלית זו כחיידק, קיבל תמיכה מועטה מהקהילה המדעית.

בשנת 1879, נתן הנסן דגימות רקמה לאלברט ניסר (Neisser) שהצליח לזהות את החיידק בעזרת טכניקת ההכתמה (Staining) ובשנת 1880 פרסם ניסר כי גילה את האורגניזם המחולל את מחלת הצרעת. בין ניסר להנסן היו מחלוקות בנוגע לגילוי החיידק. בעוד הנסן היה החוקר שמצא אותו, ניסר זיהה את החיידק כגורם למחלה. ניסר ניסה להמעיט בערכו של הנסן בתגלית ואכן תגליתו של הנסן נפגעה בעקבות הכישלון שלו בהפקה של תרבית מיקרוביולוגית טהורה על מצע מלאכותי, דבר שהיה נחוץ על מנת להוכיח שהאורגניזם דמוי המקל (Rod shaped) שמצא אכן מדבק.
בהמשך ניסה הנסן להדביק לפחות פציינטית אחת שלו ללא הסכמתה בחיידק ולמרות שלא נגרם לה שום נזק, המקרה הסתיים בבית המשפט והנסן איבד את משרתו בבית החולים.
לרוע מזלו, הנסן סבל ממחלה אחרת לא פחות נוראה - העגבת - משנות ה-60 של המאה ה-19 ולבסוף נפטר ממחלת לב ב-1912.

אם כן, לא מפתיע שמדינות רבות הוקירו מדען זה בבולים. למטה ניתן לראות חלק גדול מבולים אלו. רובם, אגב, לציון 100 שנים לתגליתו של הנסן.

מאלי, 1987

לאוס, 1973

פקיסטאן, 1973

צרפת, 1973

חוף השנהב, 1973

בלגיה, 1964

איי קומורו, 1973

הודו, 1973

מאלי, 1973

יינות באיטליה

לחובב היין שנוסע לטייל באיטליה מחכה אתגר בבחירת היין. האיטלקים מדרגים את היינות שלהם ומסמנים את היינות בצירוף אותיות הדירוג אשר לאדם שלא מכיר אותם גורמות לבילבול. הדירוג הראשון והכי נמוך מבחינת איכות הוא VdT שאלו ראשי תיבות של "יין שולחן" באיטלקית. יינות שמסומנות עם דירוג זה מייוצרות באיטליה אבל פה נגמר פחות או יותר מה שניתן לומר על היין הזה.

דרגה אחת מעלה נמצים יינות IGT שהם יינות אופיינים לאיזור מסוים באיטליה. האיכות שלהם יותר טובה מהקודמים והם מיוצרים מקומית ונשתים צעירים. הדרגה הבאה היא DOC שאלו יינות טובים יותר עם פיקוח על תהליך ייצור וסוג ענבים כך שיתאים לאופי ומסורת האזור שבו הם מיוצרים. ניתן לומר שזו בחירה טובה לאלו שלא שואפים לדרגה הכי גבוהה (ולרוב היקרה).

בסוף הסולם מגיע דרגת DOCG שהיא הגבוה ביותר ולכן האיכותית ביותר. ה-G מוסיף על הדרגה הקודמת את האחריות שזהו יין מאיכות מעולה. יצרני היינות עם דירוגים כאלו לא יסתירו זאת והבקבוקים בולטים יותר עם תויות שמושכות את העין. כמובן שהמחיר בהתאם.

כמובן שהאיטלקים מאוד גאים ביינות האיכותיים בדרוג DOCG שלהם ובמסגרת גאווה לאומית זו הם הוסיפו לאחרונה לסדרת "תוצרת איטליה" את הגליון הבא שמציג 15 יינות מפורסמים בדירוג זה.

כל בול מציג את בקבוק היין, הכרם וסוג הענבים שמשמשים בייצור יין זה. אין ספק שההנפקה עשתה חשק לטעימת אחד (או כל) מהיינות המוצגים.

סדרת "תוצרת איטליה" - יינות DOCG, תאריך הנפקה: 24 מרס 2012

כאמור זו לא הפעם הראשונה שאיטליה מנפיקה בולים שמציגים מוצר "תוצרת איטליה". בנוסף לגאווה הלאומית המטרה היא גם לקדם מכירות של מוצרים תוצרת איטליה. הנה הנפקות קודמות נוספות באותה סדרה (קיימים נוספים):

גלידה איטלקית ושיש, 2006

למבורגיני, 2007

פיאט, 2007

אוכל איטלקי, 2011

גבינות, 2011

בדים, 2011

שמן זית של חברת Fratelli Carli
2011

ביסקוויטים של Gentilini
2011