על בולים ובולאות: ג'ובאני פסקולי

הנה דוגמא לאישיות שאלמלא אהבתי לבולים והתעניינות בהנפקות חדשות בעולם ספק אם אי פעם הייתי שומע עליה. אין ספק שהרחבת הידע הכללי היא אחד היתרונות הגדולים של איסוף בולים אל מול אוספים אחרים. בהנפקה האחרונה באיטליה (אפריל 2012) הופיע בול של ג'ובאני פסקולי שהיה משורר איטלקי ומרצה אקדמי שמוכר בעיקר (ואולי אך ורק) באיטליה. הוא מת לפני 100 שנים בגיל 56 ולזכרו הנפיק הדואר האיטלקי את הבול הבא:

איטליה, 06/04/2012

אם כן, מי הוא אותו משורר איטלקי? ג'ובאני נולד ב-1855 והיו לו 9 אחים. היתה לו ילדות קשה מאוד המוקפת במוות של היקרים ביותר. זה החל ברצח לא מפוענח של אביו שהיה בדרכו בחזרה מהשוק של העיר. הסוסה שאליה היתה רתומה הכירכרה עם הגופה המשיכה לבדה את דרכה עד לבית משפחת פסקולי. אמא שלו מתה וכך גם אחותו ושני אחים נוספים. הטרגדיות הביאו איתם את קיצה של תקופה של עושר במשפחתו.

ב-1871 הוא עבר לרימיני עם ששת אחיו. הוא התיידד עם אנדראה קוסטה (סוציאליסט) והחל להשתתף בהפגנות סוציאליסטיות. הפעילות האקטיבית שלו הביאה למעצרו בבולוניה ולהמשך חייו בעיר זו. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת בולוניה עם מורה ומנחה מפורסם בשם ג'וזואה קרדוצ'י. הוא סיים את לימודיו ב-1882 ועבר ללמד בבית ספר תיכון. הוא עבר לגור בסמוך לשתי אחיותיו בניסיון להחזיר עטרה ליושנה ולשקם את המשפחה שהתפזרה לכל עבר. הוא עצמו לא נישא מעולם.

ג'וזואה קרדוצ'י, איטליה, 16/02/2007

את יצירותיו הראשונות הוא שלח למגזין Vita nuova ושיריו זכו לאהדה גדולה. הוא המשיך ליצור ולפרסם בשנים הבאות וזכה בפרס ספרותי יוקרתי איטלקי. עם כספי הזכיה הוא רכש בית בטוסקנה ועבר לגור שם עם אחותו. בין השנים 1897-1903 הוא החליף את קרדוצ'י כפרופסור לספרות איטלקית באותה אוניברסיטה שבה החל לימודיו. הוא מת ב-1913 מסרטן הכבד.

יצירותיו לא תורגמו לעברית לכן לסיום אצרף תרגום שלי לבית הראשון מתוך השיר "החלום האחרון":

מתוך תופת ללא ניע,

צמרמורת וצלצול פלדה על פלדה,

כמו קרונות נעים לעבר הנצח,

שתיקה פתאומית: הבראתי.

בולים נוספים שהונפקו לזכרו של ג'ובאני ויצירותיו: