האולימפיאדה של שנת 1952 היתה הרבה לפני שנולדתי ובעולם שונה לחלוטין מהעולם היום. התמנון הסובייטי שלח זרועות ארוכות למדינות רבות ועבור תושבי מדינות אלו האדם החשוב והמוכר ביותר היה סטאלין. לא כך היה הדבר אחרי אולימפיאדת הלסינקי שהולידה מגה-סטאר חדש שהוערץ לא פחות (ואולי יותר) מהעריץ. באולמפיאדת הלסינקי 1952 הדהים את העולם רץ צ'כי כשזכה בשלוש תחרויות הריצות הארוכות - 5 ק"מ, 10 ק"מ ומרתון תוך שהוא קובע שיאים אולימפיים בשלוש התחרויות. הישג חסר תקדים בכל מובן. הרץ הצ'כי שהפך להיות דמות מפורסמת ומושא הערצה בברית המועצות ובעולם כולו היה אמיל זטופק. עבור זטופק שנת 1952 היתה שנת השיא בחייו כשהוא בגיל מתקדם יחסית לספורטאים אחרים באולימפיאדה.
אמיל זטופק נולד בשנת 1922 בעיירה Kopřivnice שבמזרח צ'כיה כילד השישי במשפחה ממוצעת. בגיל 16 החל לעבוד במפעל הנעליים הצ'כי המפורסם Bata. יום אחד מאמן הכושר הקשוח של המפעל הצביע על ארבעה נערים, זטופק ביניהם, והורה להם להיות נציגי המפעל בתחרות בריצה. זטופק התנגד וטען שהוא חלש, עייף ולא בכושר כדי להתחרות. כשהיה נער כלל לא אהב ספורט. המאמן לא ויתר ושלח את זטופק לרופא כדי שיעבור בדיקה פיזית שכמובן הראתה שאין לו שום בעיה בריאותית. לזטופק לא נותרה ברירה והוא השתתף בתחרות. בתחרות הוא הרגיש שהוא רוצה לנצח אבל נאלץ להסתפק במקום השני (מתוך 100!). זטופק, שטעם בפעם הראשונה בחייו את הריצה התחרותית, היכולת והשאיפה להגיע במקום הראשון, נשבה והתחיל להתאמן לתחרות הבאה. כעבור 4 שנים של אימונים אינטנסיביים זטופק שבר את שיאי צ'כיה בריצות ל-2, 3 ו-5 ק"מ. הקטר החל לדהור.
האימונים שלו היו מפרכים ביותר. הוא הקפיד לרוץ עם נעלי צבא כבדות כדי לחזק את שרירי הרגליים ולשפר את הכושר. הוא טיפס על אינסוף מדרגות וכדי להקשות על עצמו אפילו יותר היה רץ מידי פעם עם מסכת אב"כ במטרה לשפר את סיבולת הלב-ריאה שלו. הוא התאמן בריצה למרחקים קצרים וארוכים ביום ובלילה. גם הכיבוש הסובייטי לא האט את הקטר הדוהר והוא מצטרף לצבא הצ'כי במעמד של ספורטאי, משרת כקצין וממשיך להתאמן.
כאמור השיא של זטופק היה בשבירת השיאים באולימפיאדה של 1952 אבל גם 4 שנים קודם, באולימפיאדת לונדון 1948, הוא זכה במדליית זהב בריצת 10,000 מטר ובמדליית כסף בריצת 5,000 מטר. סגנון הריצה שלו ייחודי ולא אופייני - הוא מזיע מאוד, הפנים שלו מתעוותות, הראש נע ימינה ושמאלה, לשון בחוץ, ידיים נזרקות לצדדים. סגנון ריצה לא מסודר ומנוגד לכל חוקי הריצה שגרם לבזבוז אנרגיה. בנוסף, זטופק הגיע לאולימפיאדה בגיל מתקדם יחסים (30). ולמרות כל זאת, זטופק הפתיע את כל מבקריו. הוא זוכה ב-10 ק"מ, זוכה ב-5 ק"מ ויומיים אחרי כן הוא רץ מרתון בפעם הראשונה בחייו (!) זוכה גם פה. כאות הערכה הוא מקבל בשובו הביתה דרגת סגן אלוף בצבא הצ'כי.
מבחינת הסובייטים זטופק היה סמל אולם בהיותו ליברלי (תמך בדובצ'ק) הם חששו מיכולת השפעתו. בראיונות לעיתונות תמיד היה מפקח סובייטי ששמר שזטופק לא יאמר דברים בגנות השלטון הקומוניסטי. הוא הביע את תמיכתו במהלך המרד האנטי-סובייטי וכשהסובייטים חזרו לאחר שהמרד נכשל הם דאגו להעניש אותו. הוא מסולק מהצבא ונשלח לעבודה במכרות אורניום במשך 6 שנים. כשהוא חוזר מהמכרות ההשפלה לא מתסיימת והוא מטאטא רחובות בפראג. בחלק האחרון של חייו הוא עובד בארכיון. אמיל זטופק מת בשנת 2000 בגיל 78 ממחלה ארוכה.
זטופק תועד על גבי מספר בולים בעולם:
צ'כוסלובקיה 1965
שארג'ה 1968
צ'כוסלובקיה 1960
גינאה 2007
גינאה 2007
צ'כיה 2002
מעטפת היום הראשון, צ'כיה 2002
לסיום, למי שרוצה להתענג על רגעי התהילה ולצפות בהסטוריה מצולמת אני ממליץ לצפות בסרטון הבא. זטופק פורץ קדימה במקצים של 5 ו-10 ק"מ בעידוד הקהל ומסיים בהפרש גדול בריצת המרתון. הסרטון ממחיש את הריצה הייחודית שלו ואת ההערצה ההמונית של הקהל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה